תאונת דרכים

תאונות דרכים הן נגע שכולנו סובלים ממנו. מדובר באירוע קשה, אכזרי, טראומטי, גם אם לא נרשמה כל פגיעה בנפש. את ההתמודדות עם המקרים הללו לא כדאי לעבור לבד, אלא בליווי של עורך דין תעבורה מוסמך. יחד איתו, תדע בדיוק כיצד להתנהל, תוכל להבטיח לעצמך את כספי הביטוח וזכה לתמיכה יציבה ולגב איתן, בכל הליך משפטי שייפתח בעקבות המקרה.

תאונת דרכים, מקרה שבו כלי רכב אחד או יותר סוטה ממסלולו, מתהפך, מתנגש בעצם כלשהוא או באדם.

תאונת דרכים יכולה להיגרם מטעות אנוש, מנהיגה תחת השפעה של חומרים אסורים, מליקויים בתחזוקה של הכביש, מהירדמות של נהג או מליקויים ברכב.

העלייה המשמעותית בייצור מכוניות, מאז שנות ה-50 של המאה ה-20, הפכה את תאונות הדרכים לאחד הגורמים העיקריים לתמותה בלתי טבעית בעולם. המדינה עושה מאמצים רבים למנוע את התרחשותן של תאונות דרכים. השיטות בהן נוקטים הן רבות. המדינה מנסה להפחית תאונות דרכים על ידי החמרה של הקריטריונים להשגת רישיון נהיגה או רישיון לרכב. על ידי הגברת האכיפה על ערנותם של נהגים בכביש ועל ידי החמרת העונשים על נהיגה שלא כחוק.

במדינת ישראל נחשבות תאונות הדרכים לבעיה לאומית קשה ומשאבים רבים הוקצו להפחתתן. בשנת 1974, נהרגו 716 ישראלים בתאונות דרכים. היה זה מספר שיא של הרוגים. בעקבות הנתונים הקשים, חוקקה כנסת ישראל ב-1975 את חוק "פיצויים לנפגעי תאונות דרכים" (פלת"ד). החוק קובע כי אדם שנהג ברכב שהיה מעורב בתאונת דרכים, או מי שהתיר לאותו אדם להשתמש ברכבו, יפצה את מי שנפגע גופנית או נפשית כתוצאה מהתאונה דרכים. כמו כן הגדיר החוק את הקמתה של קרן לאומית לפיצוי נפגעי תאונות דרכים. הקרן מפצה נפגעי תאונות דרכים שאינם יכולים לתבוע פיצויים מפני שזהות הנהג המעורב בתאונה אינה ידועה להם, או מפני שנהג זה לא היה מבוטח כהלכה.

מאז 1974, לא נרשם מספר הרוגים כה גדול בתאונות דרכים בישראל. יש לציין, כי ירידה במספר ההרוגים בתאונות דרכים אינה מעידה בהכרח על ירידה במספר התאונות. יש הטוענים כי הירידה נובעת מהשיפור המשמעותי באמצעי המיגון ברכבים (כריות אוויר, בקרת שליטה וכדומה) ובמהירות התגובה של צוותים רפואיים.

הרשויות מסווגות את נושא תאונות הדרכים על פי חומרתן לארבעה סוגים:

· תאונות דרכים עם נזקים לרכוש בלבד

· תאונות דרכים עם נפגעי גוף

· תאונות דרכים קטלניות

· תאונות דרכים והפקרה

תאונות דרכים עם נזקים לרכוש בלבד

בתאונת דרכים שבו נגרם נזק לרכוש בלבד ולא נגרם נזק כלשהו לגוף בדרך כלל לא ינקטו הליכים פליליים כנגד המעורבים, סביר להניח שיפנו את הניזוק להליך אזרחי (מול חברת הביטוח). חריגים לעניין זה שבו המשטרה תחקור תאונת דרכים ללא נפגעים יהיו כאשר המעורב בתאונה מסרב להזדהות ולמסור את פרטיו למבקש זאת, ו/או כאשר מעורב בתאונה דרכים רכב משטרתי או צבאי.

תקנה 145 לתקנות התעבורה קובעת מה על הנהג שמעורב בתאונת דרכים שתוצאתה נזק לרכב או לרכוש אחר.

תקנה 145 (א) לתקנות התעבורה קובעת כי נוהג רכב המעורב בתאונה דרכים ימסור בו במקום את שמו ומענו, את מספר רשיון הנהיגה, תעודת הביטוח ושם חברת הביטוח.

תקנה 145 (ב) לתקנות התעבורה קובע כי במידה וכלי הרכב גורמים הפרעה לתנועה, יפנו את הכביש לתנועה וימלאו את האמור בתקנה 145 (א) לתקנות התעבורה.

תקנה 145 (ג) לתקנות התעבורה קובעת מה יש לעשות אם בעל הרכב או הרכוש לא נמצא במקום וקובע כי יש להשאיר הודעה בכתב במקום בולט לעין על הרכב או הרכוש שניזוק בתאונת הדרכים ומגדיל המחוקק וקובע כי יש עליו להודיע על כך למשטרה וכל זאת תוך 24 שעות ממועד קרות המקרה.

תאונות דרכים עם נפגעי גוף

בקרות תאונת דרכים שבה יש נפגעים מנהלת המשטרה חקירה ובה יבדקו נסיבות התאונה ויגובשו מסקנות לצורך פתיחת ההליך הפלילי כנגד הנהג. בתאונת דרכים שבו יש נפגעי גוף נהוג לפסול את רשיון הנהיגה פסילה מנהלית למשך 60 יום ובמקרים מיוחדים אף יותר (נהג בגילופין) תבקש המשטרה פסילה מנהלית עד תום ההליכים.

תקנה 144 לתקנות התעבורה קובע כיצד יפעל נהג המעורב בתאונת דרכים שתוצאתה הריגה או פגיעה בגוף.

תקנה 144 (א)(1) לתקנות התעבורה מחייב את הנהג לעצור באופן מידי במקום תאונת הדרכים ולא לעזיז את רכבו אלא באישור שוטר.

תקנה 144(א)(2) לתקנות התעבורה מורה על הנהג בהתאם לנסיבות המקרה ומקום תאונת הדרכים להגיש עזרה לכל אדם שנפגע בתאונת הדרכים. המחוקק מרחיב בנושא ומדגיש את העזרה שיש לנהג הפוגע להגיש לנפגע. ידאג למניעת כל נזק נוסף, יגיש עזרה ראשונה בהתאם להכשרתו, יזעיק את שרותי ההצלה וימתין ליד הנפגע עד להגעתם.

תקנה 144 (א)(3) לתקנות התעבורה מורה לנהג שעליו למסור את כל הפרטים שלו ושל הרכב בו נהג לשוטר, לנפגע, לנהג המעורב או לכל אדם שהיה בחברת הנפגע.

תקנה 144 (א)(4) לתקנות התעבורה קובע כי על הנהג להודיע מיד על התרחשות התאונה דרכים לתחנת המשטרה הקרובה למקום התאונה ולפרט את מקום האירוע, שמו ומעונו ואם ידוע לו גם את שמו של הנפגע ולאיזה מקום הועבר לטיפול.

תאונת דרכים קטלניות

תאונת דרכים קטלנית הינה תאונה שבעקבותיה נהרג אדם או בקרות התאונה או לאחריה וזאת בעקבות התאונה הספציפית.

הטיפול בתאונה דרכים קטלנית נעשה על ידי המשטרה שעוד לפני המשפט גוזרת על הנהג פסילה מנהלית של 90 יום ולעיתים אף פסילת רישיון הנהיגה עד תום ההליכים ושלאחריה מועבר תיק החקירה לפרקליטות לצורך הגשת כתב האישום.

אין הבדל בין חובות הנהג בתאונה דרכים עם נפגע אדם לבין חובתו של הנהג בתאונת דרכים קטלנית וכל זאת בהתאם לתקנה 144 לתקנות התעבורה.

סעיף 64 לפקודת התעבורה פוסק בעניין של גרימת מוות בנהיגה רשלנית וקובע רף ענישה של מאסר שלוש שנים ולא פחות משישה חודשים, אולם רשאי בית המשפט שלא לפסוק מאסר מינימום כאמור מטעמים מיוחדים.

תאונת דרכים והפקרה

סעיף 64א לפקודת התעבורה דן בעניין ההפקרה אחרי הפגיעה הסעיף מחייב על הנהג לעצור בזירת התאונה לעמוד על תוצאותיה ולהגיש עזרה מכל סוג שיידרש.

סעיף 64א(א) לפקודת התעבורה דן בנהג אשר מעורב בתאונת דרכים בה היה מעורב בין במודע ובין בלא מודע וכי בנסיבות העניין יכול היה אדם להיפגע חובה עליו לעצור ולבדוק זאת שאם לא כך דינו מאסר שבע שנים, אם קנס או ללא קנס.