נהיגה תחת השפעת סמים

אם יש עבירה שנחשבת חמורה יותר אפילו מנהיגה בשכרות, זו כמובן נהיגה תחת השפעת סמים. על פי חוק, אדם שיכור ואדם שנוהג תחת השפעת סמים חד הם, אך האם ההתייחסות למצבו של הנהג תהיה שווה גם בבית המשפט? לחלוטין לא. הרי נטילת סמים היא מעשה לא חוקי בישראל, אשר רבים מחשיבים אותו כמסוכן הרבה יותר מכל מעשה אחר. גם היכלי הצדק יתייחסו לכך ברוב המקרים בחומרה רבה יותר.

נהיגה תחת השפעת סמים היא עניין קשה יותר להגדרה מבחינת ענישה, מהסיבה הפשוטה: ישנם סוגים רבים כל כך של סמים, בעלי השפעות שונות לחלוטין על גוף האדם ולכן, לא ניתן להתייחס לעבירה כזו כמקשה אחת (כמו בענייני אלכוהול, לדוגמא).

סמים באשר הם משפיעים ברמה כזו או אחרת על היכולות המוטוריות של האדם ועל קבלת ההחלטות שלו. לכן ברור כי נהיגה תחת השפעת סם היא מסוכנת, אסורה והרסנית. אך כפי שתיווכח לדעת בהמשך הקריאה, לא תמיד מה שנדמה בעיני השוטר הממוצע כעבירה חמורה, הוא אכן כך.

על ההבדל בחוק בין שכרות לסמים

ראשית, חשוב לדעת כי החוק מגדיר אדם שיכור כמי שנמצא תחת השפעת סמים או אלכוהול גם יחד, כפי שניתן לראות בתקנה 169(ב):

(א) לא ינהג אדם רכב בדרך או במקום ציבורי ולא יניעו אם הוא שיכור.

(ב) בעל רכב או הממונה עליו לא ירשה לשיכור לנהוג בו.

(ג) לענין סעיפים 62(3) או 64ב לפקודה ופרק זה יראו אדם שיכור אם הוא נתון תחת השפעה של סמים משכרים או מסוכנים או אם ריכוז האלכוהול אצלו עולה על המידה הקבועה.

עם זאת, בדיון בבית המשפט ישנו בהחלט הבדל בין נהיגה בשכרות לבין נהיגה תחת השפעת סמים וזאת, בין היתר, משום שצריכת סמים בפני עצמה אינה חוקית, בעוד אלכוהול כידוע אינו אסור לשתייה בישראל.

לכן, כאשר מוכח כי אדם נהג תחת השפעת סמים, העונש שיוטל עליו (או לכל הפחות, זה אותו תדרוש התביעה) יכלול גם את עבירת הנהיגה בשכרות על פי חוק, וגם את השימוש האסור בסם. בהתאם, עונשים בגין נהיגה תחת השפעת סמים יכולים להיות לא אחת חמורים יותר מאשר נהיגה תחת השפעת אלכוהול. חשוב לדעת זאת.

כיצד ניתן לדעת האם אדם נמצא תחת השפעת סם?

לכאורה, מדובר בעניין פשוט מאוד: בדיקת סמים נעשית באמצעות לקיחת דגימת דם פשוטה, אשר נשלחת לבדיקה במעבדה. תוך זמן קצר, יוכל השוטר להוכיח בהתאם לתוצאות שהנהג אכן נהג תחת השפעת סמים. אבל בפועל, זה לא פשוט כל כך.

ישנם כיום לא מעט סייגים לגבי בדיקת סמים. הרי שרידי סם נותרים בגופנו גם חודש לאחר שנטלנו אותם ולא ניתן להוכיח מתי בדיוק הם נלקחו. אם כן, כיצד יכול השוטר לטעון כי הם נלקחו בסמוך או תוך כדי הנהיגה?

כאן החוק קובע כי על הנהג להוכיח את חפותו, כלומר: להציג ראיות אשר מוכיחות כי נטל את הסמים שלא בסמוך לנהיגה או במהלכה. אמנם מדובר במשימה לא פשוטה, אך אם יצליח להוכיח זאת, גם כאן הדרך אל זיכוי או הרשעה פחותה תהיה קצרה באופן משמעותי.