" שיא היעילות של ידע האסטרטגיה היא להפוך את העימות מיותר". (סאן טזו)

לא מעט פעמים מגובשים הסדרי טיעון בין התביעה (הצד המאשים) להגנה (הצד המואשם), במטרה לקצר את הליכי המשפט ואף תוך התחשבות במצבו של הנאשם. השיקולים המנחים את התביעה בחתירתה לגיבוש הסדר טיעון הם רבים מאוד, כמו חומרת הפגיעה של הקורבן, אם יש כזו, ותיק ההרשעות שעומד נגד הנאשם. לכן, ברור מדוע הסדר טיעון לא מוצדק עלול לפגוע בקורבן ואף בציבור כולו.

הסדר טיעון הוא מעין הסכם אשר 'מגשר' בין שני צדדים במשפט – התביעה וההגנה. ישנם כמה שיקולים שמובילים את התביעה להסכים על גיבוש הסדרי טיעון, אך בראש כל אלו נמצא עניין מרכזי אחד: טובת הציבור.

ניקח לדוגמא מקרה בדוי בו אדם גורם לתאונת דרכים בה נהרגו מספר בני אדם. הסדר טיעון (או 'עסקת טיעון') במקרה כזה, במיוחד אם יביא להטלת עונש קל על הנאשם, הוא פשוט בלתי מתקבל על הדעת. הנהג הפוגע ראוי לעונש חמור ביותר על כך שגדע את חייהם של מספר בני אדם. על כן, אנשי התביעה אשר בוחנים את האפשרות להגעה להסדר טיעון, חייבים להתחשב בשיקולים רבים:

• חומרת המעשים אשר עומדים נגד הנאשם
• איכות הראיות אשר עומדות כנגד הנאשם
• גיליון ההרשעות הקודם שלו
• מצב הקורבנות והפגיעה בהם
• נפח הפגיעה ברכוש
• מצבו הבריאותי
• וותק הנהיגה שלו והתנהגותו על הכביש
• נסיבות אישיות

עונשי המינימום משחקים גם הם תפקיד

החוק קובע מספר עונשי מינימום, בין השאר במטרה למנוע מצב בו הנאשם יזכה לעונש קל בצורה חריגה, יחסית לחומרת העבירות שביצע. עונשי המינימום הללו נכללים גם הם בשיקולים אשר עומדים לעיני התביעה.

כך, לדוגמא, קובע החוק כעונש מינימום פסילה של שלושה חודשים לפחות – בנוסף לכל עונש אחר בעניין זה – על עבירות אשר מצויות בתוספת הראשונה והשנייה לפקודת התעבורה (ניתן לצפות בהן בהרחבה כאן – נלקח מתוך ויקיציטוט);

על אדם אשר גרם לתאונת דרכים עם נפגעים, ייגזרו שלושה חודשי פסילה גם כן, ללא קשר לכל עונש אחר על עניין זה.

נהיגה בשכרות 'תזכה' את הנאשם בפסילה של שנתיים לפחות ובעבירה חוזרת (תוך שנה מעבירה דומה קודמת) – לארבע שנים.

וכן הלאה.

עונשי המינימום הללו חייבים להיות חלק משיקולי התביעה בהשגת הסדרי טיעון, ובמיוחד בעקבות הרפורמות בענישת נהגים עבריינים שהוחלו בשנים האחרונות בישראל. הבסיס של רפורמות אלו: קריאה להחמרה בענישה נגד נהגים עבריינים, במטרה למגר את נגע תאונות הדרכים בישראל.

הנחיות ודגשים חשובים נוספים בגיבוש הסדרי טיעון

• על התביעה להקפיד לשמוע את הקורבן – האדם עצמו או בני משפחתו – עוד לפני גיבוש הסדר הטיעון, במקרים של תאונות קטלניות, גרימת מוות ברשלנות או הריגה
• בנוסף, על התביעה לברר האם מצב הקורבן הוחמר או הוטב מאז המקרה
• התביעה לא תתחייב שלא לערער על עונש קל מידי, לטעמה
• התביעה לא תתחייב שלא להציג את גיליון ההרשעות הכולל של הנהג בפני בית המשפט, גם אם הושג הסדר טיעון
• התביעה לא תתחייב לעמדה מסוימת במסגרת ערעור של הנאשם
• על התביעה לבדוק האם תלויים נגד הנאשם תיקים אחרים, לפני גיבוש הסדר הטיעון
• לא יגובשו הסדרי טיעון מול נאשם אשר טוען לחפותו ומעוניין בהסדר כדי להימנע מהרשעה או עונש חמור יותר
• לנאשם אשר לא מיוצג בידי עורך דין, יובהר על ידי התביעה כי בית המשפט אינו מחויב לכל הסדר טיעון שהוא
• הודעה על גיבוש הסדר טיעון תוגש על ידי התביעה אל בית המשפט לפני שהודה הנאשם בעובדות
• הסדר טיעון מגובש יוגש לבית המשפט רק לאחר שהוצג והוסבר במלואו לנאשם

ניתן לחזור מההסכם אשר הושג במסגרת הסדר טיעון, כל עוד לא הודה הנאשם בעובדות. אם בוטל ההסכם – פרטיו לא ישמשו כראיה בהמשך המשפט
למעט מקרים מיוחדים, לא יגובשו הסדרי טיעון בשלב הערעור.